Search

18-30.6.2022 החוף הדרומי אנגליה

Updated: Aug 28

זה פוסט של אוירה.

החוף הדרומי של אנגליה.

החלק הראשון - מנמל דובר עד לניו-פורסט - היה בבלוג הקודם.

בבלוג הזה נמשיך מניו-פורסט דרך מחוזות דורסט ודוון (חלק ב')

ועד לאן שהצלחנו להגיע בקורנוול (חלק ג') ...

או Cornwall.

לכאן אני עוד אחזור. למה?

הסיבה לא ברורה לי בכלל ... מה שכן ברור הוא ששמיל לא יצטרף אלי.

בטח לא עם מושו ... (:


בפרק הזה יש יותר קישורים למידעים נוספים מבדרך כלל ... בקישורים יש, חוץ ממידע, תמונות נהדרות באמצעות רחפנים ושמש שזורחת... שווה.


כל איזור דרום אנגליה - מחוזות דובר, ניו-פורסט, דורסט, דוון ובעיקר קורנוול - כמעט ואינם נגישים. הכבישים צרים וככל שמעמיקים מערבה או יורדים מהכבישים ה 'ראשיים' הם הופכים מסלול אחד לשני נתיבים. מסלול שתחום בחומות שיחים ואלונים גזומים.


שאלתי את מייקל הורוביץ - האיש של בת-דודתי בלונדון - איש תחבורה בכיר באנגליה - מה הסיפור.

אז הסיפור הוא המאבק בין פיתוח לבין שימור. ברור לכולם שברגע שירחיבו את הכבישים והנגישות תהפוך קלה יותר - האיזור, שגם כך מתוייר במיוחד, יהפוך לדיסנילנד של יזמי-הון ויאבד את אופיו היחודי. המתח בין פיתוח לשימור בא לידי ביטוי בכל מובן.


את נקודות החן בהם ביקרנו אספה לנו דודה-לינדה שמאד אוהבת את האיזור ובהזדמנויות רבות מטיילת שם. ניסינו להספיק ולהצליח להגיע לכל המסלול - הצלחנו כמעט הכל...

זה לא מובן מאליו - כי כדי לחיות את אוירה - צריך 'להיות'. בטיולי-כוכב או שהייה בת כמה ימים בכל מקום. אבל עם המוטורהום שכשסיימנו במקום אחד אפשר היה להמשיך הלאה.


גם בלי לעצור, ובטח עם הפסקות-קפה ושוטטות, לנהוג עם חלונות גדולים בתוך כפרים היסטוריים מלאי-חיים... נגיד זה:


אחרי שבת 18/6 מופלאה של ירוק ושקט ב New Forest ממשיכים מערבה למחוז דורסט.

יום ראשון 19/6 - Mudeford Quay - הנמצאת בצמוד לעיר הגדולה Christchurch שהיתה מרכז מסחר במאה השביעית ומרכז הברחות במאה ה-18 וה-19 ...- המשמעות של Quay בעברית היא 'מזח'. כאן זו רצועה רחבה (צילום אויר בקישור) ממנה דייג פעיל של דייגים 'מקצועיים' כמו-גם פעילות משפחתית של ימי ראשון - ילדים עם דליים ורשתות שאוספים סרטנים לארוחת-ערב, לגונה עם ספורט מים, חוף רחצה חולי, עם בקתות חופש כמו-של-פעם (כאלה בלי שירותים ומקלחת רק שהיום הן נחשבות יוקרתיות ויקרות במיוחד) ושמורת-טבע של אריכאולוגיה, גיאולוגיה ונוף יחודי Hengisbury Head. כל זה ברדיוס של כ 3 ק"מ.


פרוטוקול כמעט קבוע: עצירה בחנייה מספיק גדולה (לא מובן מאליו למצוא כאלה ...), זום עבודה שלי, בינתיים שמיל מחפש אם יש משהו ב Happy Cow (בדרך-כלל אין), אח"כ ממשיכים לקפה בבית-קפה מקומי (כאן הוא נמצא במבנה הכי-עתיק באיזור - מבנה מ 1697 ושימו-לב מה כתוב בכניסה אליו ...), אחרי הקפה - טיול רגלי, נשימה עמוקה על ספסל מול הנוף, אולי מדיטציה אולי לא, צילומים, תובנות פשוטות כאלה - למה זה ולמה ההוא - וממשיכים הלאה.


הערה: בדיוק קיבלנו את סרטון החתונה של רוני ועידו ... בזה שמיל צופה (:


מהמזח עולים על סירה-מונית לרצועת החוף, ביתני-הנופש ולטיול רגלי בשמורה Hengisbury Head הכוללת מיכרות מתקופת הברזל, שרידים רומאיים, גיאולוגיה יחודית, צמחייה מוגנת, מסלול ציפורים נודדות ... ותצפית נהדרת. כזו שאפילו חרגנו ממנהגנו ונתנו שיצלמו אותנו (אחרי שאנחנו צילמנו אחרים...) לא תמונה הכי - אבל מה-שיוצא-אני-מרוצה:



מזג-האויר מושלם - עננים של אופי, קרני-שמש פה-ושם ורוח קלילה ... שמיים דרמטיים תמיד נותנים השראה. תשאלו את אסתר ...


המשכנו דרך Sandbanks - שכונה בצ'ופצ'יק של העיר Bournemouth - (נוסטלגיה משפחתית-אנגלית של חופשות-קיץ של הסבא-והסבתא-רבא שלי עם עשרת ילדיהם (כמעט) ו 24 נכדיהם (: ...) אל המעבורת הקצרה ל Studland. נסיעה דרך נופים ירוקים, 'שמיכת הטלאים' של השדות בין עצי-האלון, חופי חולות וצדפים. וגם גזלן ... בתצפית על מאובן דינוזאורי באופק (:


דרך הכביש הנגיש הכי-קרוב לחוף - שלפעמים גם גבוה יותר - הגענו להריסות Corfe Castle עם הכפר הציורי לשימור סביבו. חורבות הטירה המרשימה החולשת על האיזור כולו (תמונות בקישור), שהוקמה על ידי המלך הנרי הראשון במאה ה 12, מוכרות כסמל לשני גלי מלחמת האזרחים הבריטית שהתרחשה במאה ה 17 בין תומכי המלך (צ'רלס הראשון או צ'רלס השני) לבין תומכי הפרלמנט. ליידי בנקיס Bankes, ממשפחת בעלי הטירה ושטחים רבים באזור, היתה נאמנה למלוכה, ועם ניצחון תומכי הפרלמנט והפיכתו לגורם רישמי הוחלט להחרים את הטירה ולהרוס אותה על ידי פיצוצים מבוקרים. כעבור זמן הוחזרה הטירה למשפחת בנקיס. פול בנקיס, אחרון היורשים שנפטר ב 1982, ציווה להעביר את הטירה ונכסים אחרים של המשפחה (כולל חלק מחוף Studland כנ"ל) ל National Trust - גוף ממשלתי הדומה לרשות הטבע והגנים רק שהקנה-מידה והפרוייקטים באחריותם גדולים ורחבים בהרבה.


אז תמונות מררהיבות תראו בקישור של המבצר, כאן אנחנו נוסעים בכפר למרגלותיו ... תוכלו לזהות את השרידים אי-שם מרחוק,



המשכנו. ישירות ל Lulworth Cove. הכפר וה Cove שלו - בעברית 'מפרץ' - הם חלק מה Jurassic Coast קו-חוף המוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, אליו כנראה מגיעים מכל העולם גם כדי ללמוד גיאולוגיה ...



התמונות שלי אמנם אפורות מהצילומים בקישור - אבל החוויה - אותה חוויה. תצורות גיאולוגיות לא-ברורות, כאילו שיחקו בחימר, כפרי דייגים קטנים, מאוכלסים בתושבים, אם כי רבים מהם הופכים בתי-נופש ויחידות השכרה, והכל במבנים המקוריים ללא בנייה חדשה. הרווחנו שקט כי הגענו לפני עונת-התיירות, כשחלק מהעסקים עדיין סגורים (תנומת החורף), וכמעט אך ורק מקומיים ברחובות.


אחרי יום ארוך, בילינו את הלילה ב Bagwel farm touring park - חווה שמגדלים בה מוטורהומים וקראוונים במקום פרות ... אקולוגי עד מאד(: על שטחי השדות שלהם - מאות קראוונים ! חלקם עומדים קבוע ומחכים לבעליהם להגיע מהעיר לסופשבוע של חופש, ולא-בעונה - מיעוטם ניידים בדרכים.



יום שני 20/6 - החוף של Abbotsbury. זהו. מצאתי.

לא ביקרנו בגנים הטרופיים הסמוכים - לא היה צורך.


חוף חלוקים קטנים. כאלה שנשכבים עליהם והם מיד מסתדרים בצורה של הגוף. נעימים לדריכה, יפיפיים.

החלוקים הללו מוגנים כחלק מרצועת-החוף המוכרזת. השדות הירוקים מסתיימים באיווחה אחת מול החלוקים ומול הכחול של הים והשמיים.



ממשיכים על ה Jurassic coast. הדרך מתפתלת בין הכפרים ... ומגיעים. לכפר Beer :


אז כאן קודם כל חונים בחניון Beerhead Caravan Park למעלה על ההר ... ויורדים ברגל לסיבוב בעיירה (כאן כל החנויות והגלריות פתוחות, כמו גם 'שוק' דגים של הדייגים החוזרים מהים). במבנה הטירה הקטנה שרואים בסרטון - לב העיירה - תערוכה של אומנים מהאיזור. סריגה, ריקמה, ציור, עץ וקדרות. בשיחה מרתקת עם בן-זוגה של הקדרית החולה אני לומדת שהזרים שקונים שטחים באנגליה מחריבים את המורשת, שחבל שבאנו עכשיו כי אנגליה בבוץ כלכלי, למרות שעדיין מאד יפה, שהברקסיט הוא אסון, ויש בבעלותו 1120 אייקר שבשמחה היה מזמין אותנו אבל הם נגישים רק לרכב קטן ... שיש לו נחל בשטח, כבשים, יער... שזו נחלה משפחתית לדורות, ושהוא חושב שסבא-רבא שלו היה יהודי. יש לו הרגשה כי הוא היה חייט ויש בבית שולחן מיוחד כזה, ואצבעון מזהב בתוך קופסא, עוד מאז שנישא לסבתא-רבא בת השושלת...



בירה של אחר-הצהריים בפאב ... אם נמצאים בכפר Beer - חייבים, לא?


יום שלישי 21/6 יומולדת של בועז (:

עצרנו להליכה ב Seaton. בעיקר כי מצאנו בית-קפה טבעוני אדוק! סוף סוף ... זו עיר שבקצוות הופכת לסוג של אילת, למרות ואולי בגלל ששם נמצאו מבנים מתקופת הברזל, כמו גם רומאיים והלאה... קו החוף היה אסטרטגי תמיד. רק שבבוקר הזה אנחנו הורדנו את ממוצע הגיל בטיילת ...

אחרי הליכה קלה, קפה ועוגה טבעונית - זמן מצויין לקצת היסטוריה.

העיר Exeter נוסדה בתקופה הרומאית, נמצאת על נהר ה Exe ובמאה ה 11 הפכה למרכז דתי משפיע עם הקתדרלה המרשימה. אחרי מלחמת העולם השניה שיפצו את המרכז ההיסטורי, כולה סביב הקתדרלה, פתחו שתי אוניברסיטאות - והעיר התרחבה כצפוי. כמו שני תיירים 'רגילים' הסתובבנו במרכז, הצטלמנו ונכנסנו לפריימרק, H&M, M&S ועוד כל מיני כאלה שנמצאים היום בכל מקום ...


לילה ב Woodland Springs Touring Park היוקרתי (הכל יחסי!)

מה עושים בערבים?

עבודה שלי, ספר, סרט, שח (אם להפסיד לשמיל אז בעיקר בשבתות), מתכננים קצת את מחר -

ו... כתיבת בלוג. זו לגמרי מטלה הדורשת זמן וסבלנות טכנולוגית.


חלק ג' ואחרון של קו החוף הדרומי


יום רביעי 22/6 - אוי אוי על הדרכים ... אני על ההתלהבות ושמיל על הצ'יפס:


עוצרים Chagford ... מתאוששים בפאב במבנה בן המאה ה 17 בו, מסתבר, ממש בשולחן שישבנו אליו (עם השמשיה הירוקה), ארע רצח פוליטי מפורסם שגרר את מלחמת האזרחים ... המון תוצרים של כבשים מקומיות: סוודרים, כובעים, כפפות ...



משם?

מי לא זוכרים את הסיפור של 'הגן הנעלם'?

גם אני בתור ילדה חיפשתי דלתות עלומות לפתוח ולגלות מאחריהם אוצרות ...

ה Lost Gardens of Heligen הם בדיוק כאלה!

יורש בן-זמננו שגילה שיש לו אדמות ואחוזה נטושה בדרום. בא לחפש ובאיזו שהיא פינה בעין פרח לו (פרחים) מטפס שהוא רק ידי-אדם, ואז גילו דלת חצי קבורה בצמחיה סבוכה. ובקיצור:


Thirty years ago, Heligan’s historic gardens were unknown and unseen; lost to the brambles of time since the outbreak of WW1. It was only the chance discovery of a door in the ruins that led to the restoration of this once great estate. Today, The Lost Gardens have been put back where they belong: in pride of place among the finest gardens in England.


במלחמת העולם ה 1 יצאו עובדי הגנים של האחוזה למלחמה. רובם לא חזרו. בעל האחוזה אז נכנס כנראה לדיכאון, השכיר אותה, החכיר את האדמות ועבר לחיות באיטליה. ללא ילדים, יורשים ישירים, האחוזה התפוררה לה עד שהגיעה לידיים של הדור הזה. גילוי ושיקום הגנים תועד כהרפתקאה בריטית והיום הם מושכרים לחברה שמטפלת בהם כולל שיחזור הגנים האורגניים ומכירת התוצרת במסעדה צמודה.


מכל היום הנפלא בשוטטות שם, הכי הכי התאים לי אז זה זה:



בתמונה האמצעית בית השימוש של הגננים. על הקיר נמצאו חריטות שלהם, כל אחד את שמו (כתבי-יד שונים) והתאריך לפני הגיוס. לכן, דוקא שם ולא ליד החממות וכלי העבודה והתמונות שנמצאו - כאלה שנראה היה שפשוט הניחו והלכו - דוקא שם לוח זיכרון ופרחים רעננים מידי יום.


חניון על הנחל Little Winnick כאן כבר נשארנו 4 ימים ... שיא שהייה במקום אחד עד כה.

רכיבה על אופניים לאורך הנחל ל Pentewan עיירת דייג עם לגונת נמל קטנה וחוף חולי מבוקש בחופשות.


ביום חמישי 23/6 נסענו הכי-מערבה ששמיל הסכים לי ...

זהו. מיצה את הנהיגות הבלתי אפשריות ב 'כבישים' דו-סטריים עם נתיב אחד, 'חומות' של צמחיה - ועוד הפוך על הפוך... כי רק ככה עוברים בין כפר לעיירה.


זו הדרך הראשית - שלא באמת 'קושרת' בין הישובים -


וזו הדרך בין העיירות והכפרים ...

וזו *תוספת* בדרך ל St. Mawes:



מומלץ לראות עד הסוף ...


אז הגענו לעיירת הדייג והחופש הכי-מערבית שלנו בקורנוול - St Mawes ... ובאחת מגלריות החוף שם שלחנו ד"ש ארטישוקי לדורית,


שישי-שבת 24/6 פשוט שוהים.


יום ראשון 26/6 חייבים לעצור בעיירת ימי-הביניים Fowey - הימים שמשיים והעיירה כבר מתמלאה בנופשים, הכייף הוא שהם בעיקר נופשים מקומיים, בריטים, החנויות והגלריות פתוחות, והאוירה ...



וסוף סוף, אחרי חיפוש של שלושה חודשים, ודוקא בחנות צדדית, מצאנו ספלי קפה קרמיקה עבודת-יד בגודל ראוי לשמו!


גם העיירה הזו - כמו הנגישות יותר בקורנוול - מאכלסת אומנים, מלאכות-יד בצוותא לצד דייגים, אנשי-ים, תיירות, אירוח, וטבע. השילוב עם מסלולי הליכה ואופניים לאורך הנופים והחופים הדרומיים היחודיים של האי - בעיני - מנצח.

עצרנו לשוטט בכפר Sidford וחנינו לילה ב Kings Down Tail Caravan .


יום שני 27/6

עולים צפונה לאוקספורד... חניוני קראוונים בצמוד לערים גדולות ממוקמים בדרך-כלל בצדדים הפחות יצוגיים... ההליכה מהם למרכזים ההסטוריים היא תמיד חוויה של 'החצרות האחוריות' בכל מדינה.

וזה כבר פוסט סוציולוגי נפרד ...


ביום שלישי 28/7 אני 'קופצת' ללונדון ברכבת למפגשים קצרים עם משפחה,

וביום רביעי 29/7 אני חוזרת ארצה למופעי סוף-השנה, קורסי-קיץ ..

ושמיל?

ממשיך לקנטברי וצפונה...


קבענו להיפגש בעוד שבועיים במנצ'סטר לבילוי הויסקי בסקוטלנד,



סיכום המסלול בדרום אנגליה:


40 views

Recent Posts

See All