22/7-7/8 סקוטלנד

בתום המסע בדרום-אנגליה אני בירושלים - מופע סופשנה, קייטנות, קורסים - ושמיל ממשיך בדרכים.

(על איך עובדים מרחוק כשהעבודה היא מקרוב - בבלוג הסיכום),

אבל במקום שבועיים לקח כמעט חודש עד שחזרתי לנדודים.

ככה זה כשמתכננים ואז נופל עלי דיקט באמצע רחוב קינג ג'ורג' (:

בחודש הזה שמיל טייל ב Lake District, יורק, לידס ובכלל... התעכב הרבה, רכב הרבה, נח הרבה.

ואני נחתתי ביום חמישי 22/7 במנצ'סטר ונאספתי אחר-כבוד הישר למושו לשבת גשומה, סוערת, רוחות וברד, בחוות Well-I-Hole Farm שבכפר Greenfield, עם אווזים, שדות ועד לא מזמן - לפני הקראוונים - גם כלבים מאולפים למירוצים:

החווה, שגובלת בשמורת-טבע ונסיעת רכבת קצרה למרכז העיר מנצ'סטר איפשרה לנו את יום ראשון בשוטטות בין הטיפות בעיר הגדולה והתרגלות מחדש לביחד של מושו.

ביום שני 25/7 מתחילים לנוע צפונה. עצרנו בעיר Carlisle והטירה שלה, שנוסדה על ידי הרומאים בשנת 72 על הגבול עם סקוטלנד שהיתה מורכבת משבטים אותם הרומאים לא הצליחו לכבוש, וביאושם החלו לבנות בשנת 122 את מה שידועה כ 'חומת הדריאנוס' Hadrian's Wall באורך 117 ק"מ, כחלק ממערך החומות, בתוואי מזרח-מערב לרוחב האי. החומה הזו עזרה לסקוטלנד להישאר עצמאית עד המלך ג'יימס הראשון, 1603, שהיה מלידה מלך סקוטלנד אבל גם מלך אנגליה, איחוד שנקבע רשמי ב 1707 כשסקוטלנד ואנגליה הפכו להיות 'הממלכה המאוחדת'. אולי החומה הזו היתה השראה לחומה במשחקי-הכס ...

טיילנו בעיר, ראינו שרידים מהחומה והחלטנו שלא לעשות את אחד ממסלולי ההליכה הפופולאריים באנגליה - הליכה לאורך תואי החומה - ולהמשיך צפונה.

לסקוטלנד.

והמשכנו.

ועצרנו בתחנת-דלק,

והמשכנו.

ועצרנו לכוס קפה,

והמשכנו.

... וכשברכת השלום מיד אחרי הגבול-הבלתי-נראה היא ממקדונלדס -

ובכל החנויות מגוון עצום ומקומי בלעדי של Walkers - היה ברור שהגענו (:

המעבר בין אנגליה לסקוטלנד ניכר בפני השטח - ייעור ידי-אדם. פתאום נטיעות עצים באלפים, ואם לא היה לנו ברור בהתחלה אם אלה יערות טבעיים או לא - נטיעות צעירות חדשות הנראות מהכבישים הבהירו את העניין.

בתשובה לשאלות סקרניות שלי מסתבר כנראה שסקוטלנד מייצרת כ 3.2 מיליון קוב עץ בשנה. שני-שליש לתעשיה מקומית ושליש נוסף למכירה חופשית. העץ מגיע מיערות-עד וכאלה נטועים ידי אדם. עקב שינויי האקלים והרצון לשמור על עצמאות (בריטניה היא יבואנית העץ השניה בעולם, אחרי סין) נערכות בסקוטלנד נטיעות מרוכזות, כמו גם סיבסודים כלכליים לנטיעות עצים צעירים במקום הכרותים בשטחים פרטיים.

זה היה יום של 6 שעות נהיגה ברוטו עד פאתי העיר גלזגו.

(כן. קראתם נכון. 6 שעות נסיעה. נהיגה של שמיל וקריזה שלי...)

לא פלא שיש לנו רק צל זיכרון מחניון הלילה Strathclyde Country Park בצמוד לגלזגו.

שעון-החול לחזרה הביתה בתחילת ספטמבר כבר התחיל את פעולתו, ואנחנו החלטנו שלא להיכנס לגלזגו עצמה ולהמשיך ...

לויסקי.

זה הזמן לספר למי שלא בעניינים כי בכל שבת בוצוריים, אחרי התפילות, נפגשים אצלנו לכוסית ויסקי ופיצוחים. מפגש שידוע גם בשם Whisky Club של אסתר ושמיל. האהבה של שמיל לויסקי התחילה עם אחי דן, שקיבל אותה מטוני אבא של ג'יין אשתו, שקיבל אותה מ... לעומת השושלת האנגלית בצד של שמיל, אסתר קיבלה אותה מאבא סטנלי בארה"ב, וביחד הם מנהיגים את הקלאב ביד רמה מזה כמה שנים טובות.

האמת? הויסקי טעים. באמת.

אבל זה רק תירוץ להיפגש עם חברים, סמול-טוק, ויכוחים, פלפולים והתעדכנויות ...

הרי שבת בוצוריים זה הזמן בשבוע שבו יש זמן!

הויסקי הסקוטי ידוע בכל העולם, והענף (למרות שהבעלויות היום הן ברובן לאו-דוקא סקוטיות) הוא אחד מענפי הכלכלה החשובים במדינה (כולל גידול השעורה והתיירות הנלוות). כמה לייבלים סקוטיים מועדפים נמצאים אצלנו על מדף הויסקי בבית (וגם במושו...) לכן היה ברור שהמסלול בסקוטלנד יוכתב על ידי השמות שעל הבקבוקים.

ביום שלישי 26/7 בדרך לעיירה Oban, הראשונה בעיירות הויסקי, פתאום, על שפת אגם Loch Awe, מבנה שחייבים לבדוק מהו: St. Conan's Kirk ('קירק' בסקוטלנד היא 'כנסיה'), זו היתה כנסיה משפחתית שבנה הלורד של Lorne לאמא שלו שלא תאלץ לכתת רגליה אל הכנסיה בעיר הקרובה...

שטיבל משפחתי שכזה.

שלא להאמין - קיים בצורתו הנוכחית רק מ 1930.

האקלקטיות במבנה, כולל הריהוט, הכיוונים, פרטי האבן משכו את תשומת-ליבי בחוסר ה'נורמליות' שלהם ... ואכן:

"To understand the building you have to understand the architect"

מדוייק. תודה לאדריכל והבנאי Walter Douglas-Campbell ... ושאר היסטוריית ה'קירק' - בקישור.

זהו פירוש מעולה למצווה של 'כבד את אימך'...

ומעורר מחשבות על איך היינו מתכננים את השטיבל שלנו? (:

בתמונה האחרונה - על הסרקופג עם דמות עליה - כתוב שבו טמונה עצם מהגופה של המלך רוברט דה-ברוס. המלך, מתחילת המאה ה 14, שאיחד את סקוטלנד ונלחם באנגלים. אפשר לקרוא עליו בקישור ואפשר גם לראות סרט ...

אנחנו ראינו סרטים.

גם אם הם לא מדוייקים היסטורית - סרטים הקשורים לכל מקום אליו הגענו.

ממשיכים בדרכים הירוקות, מגיעים לעיר Oban, ומגלים שהשנה עיר הנמל, מאכלי-הים והויסקי הזו חוגגת 130 שנים. אולי זו הסיבה שהיטיבה איתנו כך שהצלחנו למצוא חניה סתם כך ברחוב באמצע העיר (:

כל מזקקה (Distillery באנגלית) שמחזיקה מעצמה מובילה סיורים וטעימות.

שזה כנראה נכון לגבי כל 138 (2020) המזקקות בסקוטלנד (:

המזקקה הפעילה העתיקה ביותר בסקוטלנד משנת 1763 היא The Glenturret Distillery,

המזקקה הגדולה ביותר כיום היא Glenfiddich, ויש לה בעלים זהים עם ....

המילה Glen מתורגמת לעברית כ 'גיא' - "עמק צר וארוך בעל מורדות תלולים, שבקרקעיתו נהר, פלג או אגם (מופיע בהגדרת מותגים של ויסקי)". מים זורמים חשובים לתעשיית הויסקי.

שמיל החליט על שני סיורים מוזמנים מראש והשאר - אם יש מקום...

מסתבר שב Oban אין מקום,

ובכל זאת - ישבנו לטעימות.

טעמנו ולמדנו מהברמן שבעצם זו חברת שיווק ארצית אחת שמנהלת ומריצה הרבה מהסיורים והטעימות במזקקות, מה שאומר שהיא זו שהפכה מותגים של ויסקי סקוטי למפורסמים בעולם. היה מוזר לשמוע את זה, כי אם זה נכון - זה מה שנקרא שיווק גאוני. מצד שני אחרי 'הסתובבות' בשטח בין השמות על הבקבוקים - גילינו עוד עשרות מזקקות עם שמות לא-מוכרים. בהזדמנות נבדוק את זה עם החבר הסקוטי של אחי. דן במקום הנכון ... כמו תמיד.

שימו-לב 1 - החיוך של שמיל ...

שימו-לב 2 - סימן ההיכר של המזקקות העתיקות היא הארובה האדומה.

משם - ל Fort Augustus בקצה הדרומי של אגם לוך-נס המפורסם.

הכפר נבנה סביב מערכת 'לוקים' שמעלים ומורידים את המים כדי להעביר סירות לאורך האינוורנס - האגמים אותם חיברו באופן מלאכותי למעבר ימי.

לא הבנתם? אז ככה... מהנדס מים או לא ? מרשים מאד לראות את הפעילות הזו במציאות ...

ממשיכים על הגדה הדרומית, הפחות מתויירת של הלוך (האגם), גם כאן הכבישים חד-מסלוליים אבל דו-נתיביים, לחניון על שפת האגם Loch Ness Shores Camping ליד הכפר Foyers, שעל נהר ה Foyers ויש גם את מפלי Foyers ...

בחניון הזה אין קליטה בכלל, גם לא לסים אנגלי. או כמו שהעובדים בחניון אמרו -

האנגלים הגיעו עד השער שלהם ולא נכנסו פנימה... (:

מסתבר שאגם עם מפלצת ובלי-קליטה זה לא שילוב מוצלח כל כך ...

נחזור ללוך-נס בעוד כמה ימים. לתיקון החוויה (:

יום רביעי 27/7 ממשיכים ב High Lands לכיוון Balblair Distillery.

שם שמיל קבע סיור.

בעינינו ה High Lands מרתקים. מיושבים בדלילות, הרריים, פראיים, עשבוניים בעיקרם, רוחות חזקות עם תחושה של מרחבים יחודיים. המזקקה עצמה קטנה, ידנית, פשוטה ובלי הרבה יחס"צ.

טעמנו את הויסקי הזה בפריז, כשסשה בא לבקר אותנו עם בקבוק שכזה.

אהבנו.

אז באנו לבקר.

את הסרטון של המזקקה עם צילומים מרהיבים מהסביבה - אתם מוזמנים לראות בקישור שלה.

מסתבר שהגענו בשבוע החופשה השנתית ולכן לא היתה פעילות ולנו היה סיור פרטי, שקט ... ומרתק.

קטנה קטנה המזקקה אבל גדולה ... רק פחות מ 10% הם מבקבקים כ Single Molt ומוכרים ברחבי-העולם, כל השאר נמכר ל 'מערבבים', מה זה אומר? איך עושים ויסקי, מה ההבדלים, הסוגים, הגוונים ומה בכלל הביג-דיל? במפגש הויסקי-קלאב הבא,

הידעתם שבשבוע שעבר היתה פריצה לאחת המזקקות המובילות וגנבו רק כמה בקבוקים אבל בשווי של עשרות אלפי ליש"ט? מידע פנימי ברור,

הידעתם שכמעט כל אנשי המזקקה - גם במזקקה הקטנה הזו - אינם יודעים מה יש בכל מחסן? והיכן שומרים את היקרים במיוחד ומה הם?

הידעתם שהביטוח של המזקקות דורש מהם לאחסן אחת אצל השניה X חביות למקרה של שריפה או אסון אחר, כדי שיהיה בסיס להתחיל מחדש?

הידעתם שבעל-מזקקה בוחר בכל פעם חבית אחרת אותה אפשר לקנות רק במקום?

הנה הבקבוק של שמיל, עם הטון המתנשא של הברמן (: נו... .

לטעום?

בואו לבקר בראש-השנה !

משם ירדנו ל Dunrobin Castle הטירה והגנים שלה נמצאים בבעלות משפחתית כבר 700 שנים, וכעת משמשים כמוזיאון חי להיסטוריה המשפחתית, כולל ממחטה של של המלכה ויקטוריה שאהבה לבקר שם ובכך הפכה את האיזור הזה בסקוטלנד ליעד תיירות פנים מועדף:

נוסעים דרך דורנוך, והולכים לאורך דרך נופית בשמורת-טבע של מפרץ עמוק, אשר בשעות השפל מאפשר לצפות בלהקות של כלבי-ים. הדייגים מוחים נגדם מכיוון שהם אוכלים את רוב הסלומון הסקוטי עליהם הם מתפרנסים - אבל נכון לכתיבת שורות אלה - כלבי-הים עדיין מוגנים, ונראה אם תמצאו איפה היו השניים בתמונות האלה:

ההליכה לאורך המפרץ מעלה מחשבות על זמן.

ישנים על יד Loch Fleet וביום חמישי 28/7 נוסעים דרך העיר Inverness לכפר Findhorn.

בסקוטלנד אלה לא המקומות - אלא הנופים הריקים. בכל רגע נתון ...

ב Findhorn נשארנו גם שישי-שבת, ב 'מלון' המקומי של הכפר, B&B בלי ה Air... כמה חדרי אירוח פשוטים מעל פאב פעיל עם מוסיקה חיה. חאן דרכים בריטי. כך היה תמיד. גם בטיול באנגליה הכפרית עם אבא שלי כילדה.

לפינדהורן הגענו עם המלצה של בטיה. זהו כפר דייגים עם מפרץ וחוף שמורת-טבע שלצידו מושבה אקולוגית-רוחנית Findhorn Park שהוקמה על ידי Peter and Eileen Caddy בשנת 1962. המושבה החלה בפארק קארוונים עם גידולים חקלאיים מעוררי-השראה על האדמה החולית. סביב איליין שקנתה את פרסומה בתקשור ומדיטציות התגבשה קהילה רוחנית-אקולוגית-חקלאית. עד היום ניתן להצטרף לסדנאות גינון אורגני אקולוגי, ריטריטים מדיטטיביים וכדומה. מעין קיבוץ ליד בסיס הדרכה של חיל-האוויר הסקוטי. אבל,

ברגע שכולם קנו את הקרקע וכל אחד התחיל לבנות לעצמו בית - הפערים הכלכליים בלטו והיום הוא ישוב קהילתי עם התנדבויות פה ושם, לא חובה ובלי ועדות-קבלה ...

בסיור הסבירו את ההשתלשלות מ 'קיבוץ' (שמות שאנחנו נתנו לזה) ל 'ישוב קהילתי'...

לא הופתענו. מסתבר שהסוציולוגיה האנושית דומה גם שם (:

מה שלא סיפרו לנו בסיור הוא שהשריפה הגדולה שלהם בשנת 2021 היתה ביוזמתו של אדון אחד שהבין שחברותו באגודה מסתיימת וכנקמה הצית את שני המבנים הקהילתיים ... זה שהיה פעם סוג של חדר-אוכל ושימש בעשורים האחרונים מקום מפגש בשבתות ומבנה מיוחד שיועד למדיטציה.

כמה תמונות מהמושבה ...

וכפר הדייגים Findorn העתיק ...

היושב על מפרץ שמורת-טבע משלו ומשך אותנו לעצלות של סופשבוע ארוך מול שקיעות וימים מופלאים.

בלט לי עד מאד, שבניגוד לכפרי הדייגים בדרום אנגליה וכפרי-דייגים אחרים שביקרנו בהם באירופה - בהם הבתים היו בנויים בצפיפות 'נשענים' האחד על השני, מגנים ומגוננים - בכפר הסקוטי הזה, ובנוספים בהם ביקרנו (מאותן התקופות של 1800 לערך) - כל בית עמד ועומד נפרד. ביטחון מפני פולשים ופלישות? אין צורך בהגנה מפני הגלים במפרצים הטבעיים? מי יודע ...

ביום ראשון 31/7 עברנו לחניון The Loft Camping ורכבנו על אופניים לעיירה Burghead - עוד צ'ופצי'ק גיאוגרפי. שווה להסתכל במפה. רכיבה דרך שדות וחוות וכשהגענו ולא הבנו איך אין איספור בתי-קפה ושבצ'ופצי'ק היפיפה יש רק כמה בתים עזובים... השקעה מישהו?

ביום שני 1/8 הרכבנו את אולפן הצילום במושו וכל היום צילמתי את עצמי לסרטוני ההדרכה החינוכיים שלנו (: זה היה חודש של הקמה ופירוק אולפן-נייד בצילום סרטוני 'שיחות-עם-מומחיות' ...

שמיל רכב ל Glen Moray Distillery (שווה להציץ באתרים של המזקקות להבין את רוח הדברים :)

ושם, תוך כדי טעימות, אאורה, הבין לעומק את משמעות ההבדלים בין החביות השונות המאחסנות את סוגי הויסקי השונים...

יום שלישי 2/8

תיקון לאגם לוך-נס ... נוסעים ל מוזיאון לוך-נס עוד טירה משפחתית שמחזיקה את עצמה בזכות תיירות והפעם בשיתוף גוגל - תערוכה המסבירה את השתלשלות המפלצת, התרמו-גיאולוגיה, וההיסטוריה של האיזור,

אז התשובה היא לא.

אין מפלצת או בעל-חיים מוזר אחר שם.

ברביעי וחמישי נסענו דרך מחוז Spey, לאורך נהר Spey.

שמיל חושב לעבור לגור שם חודשיים שלושה.

הוא לגמרי מתאים לנוף... אך מסרב בכל תוקף לדוג (":

יום רביעי 3/8 חניון Dufftown ושמיל מתמוגג כל הדרך ממכריו הותיקים בשמות הכפרים,

ביום חמישי 4/8 במזקקת Glen Fiddich ביקרנו בסלון הויסקי המפונפן עם טעימות של 1200 יורו!

את זה לא קנינו ...

ממשיכים דרומה לחניון Lothian Bridge Caravan Park בסמוך לאדנבורו, אורזים לשבת ועולים על הרכבת לסוף-שבוע במלון במרכז העיר. למה? כי כך אפשר לחוות את העיר על-ממש.

יום שישי באדנבורו נראה כמו שנראית המפה למטה (: עם Hop On Hop Off כמנהגנו בערים הגדולות וטיולי שבת. עיר הבירה של סקוטלנד משנת 1492, עיר מוכרזת מורשת עולמית עם כחצי-מיליון תושבים טירה מרשימה והמון סיפורים, אגדות ומסורות. וכל השאר על אדנבורו אפשר לקרוא באתרי טיולים (:

פסטיבל התאטרון המפורסם החל השבוע, ערב שבת בבית חב"ד הקטנטן, היכרות עם הסטנדאפיסטית האורתודוקסית היחידה באנגליה שמגיעה כל שנה להופיע בפסטיבל, אני עדיין מעבדת את המידע שאדנבורו היתה הצפופה שבערים ושעל כל מבנה מאבן היו עוד 4-5 קומות מעץ! עיר של גורדי-שחקים עם זריקת שפכים מהחלון של הקומה השמינית כדי לא לרדת כל הדרך... שבת בבוקר בבית-הכנסת של הקהילה הקטנה והמזדקנת... ודוקא שם לפגוש את משפחת אורן מהקהילה שלנו בשירה-חדשה ... מצד אחד מלכודת-תיירים, ומצד שני יש אופי ותרבות... קצת תמונות :

שמיל קונה קילט.

זו החצאית של הסקוטים.

גם גרביים ארוכות.

מרגיש בבית ...

ורק זה עוד חסר לנו:

ולסיום?

שמש, גשם, שמש, גשם ובקיצור:

ולא, זה לא אפקט. זה לגמרי הגשם האמיתי בסרטון.

לא ביקרנו באחד מ 790 האיים של סקוטלנד,

לא עלינו להר בן-נביס ההר הגבוה ביותר בבריטניה,

לא העמקנו צפונה כמו שרצינו -

לכן -

סקוטלנד, עוד נשוב אלייך.

יום א' 7/8 ט' באב,

נוסעים דרומה לאנגליה, היעד הוא הנמל בעיר Hull אבל בדרך עוצרים ב Sunderland.

חיפשתי קישור שמספר על עיר הנמל התעשייתית הזו ממנה המשפחה שלי מגיעה.

אבל כל העמודים הראשונים היו קשורים לקבוצת הכדורגל המקומית ולסדרה של נטפליקס עליה - Sunderland Till I Die ... סידרה אותה הפיקו, ביימו, ערכו וכל השאר - שני בנידודים שלי.

הם לקחו את ה'פטיש' המשפחתי עד הקצה. העליון.

בסנדרלנד כבר שנים שאין קהילה יהודית. עזבו כולם. בעיקר ללונדון.

ברוח היום עברנו ליד בית-הכנסת, הבית המשפחתי לפני 60 שנה, ובית-הקברות היהודי הקטן. המצבות חוללו לפני אי-אילו שנים והמשפחות חידשו את מה שצריך היה חידוש. ביקרנו משפחה-רבה-רבה-רבה ואת הסבא וסבתא-רבה שלי על שמה אני קרויה יעל-שרה, כנינה הראשונה שנולדה אחרי פטירתה. אשת-חיל שגידלה 10 ילדים, 5 בנים 5 בנות, ובד בבד עם החינוך התורני גם הבנות למדו השכלה גבוהה והוציאו רשיון נהיגה. שני עניינים שלא היו מקובלים אז בכלל בחברה...