עזבנו אתכם אחרי הפסח בטורינו... ממשיכים:
ביומן שלנו הופיעו, עוד לפני היציאה למסע, התאריכים של 27/4 עד 1/5 - עם הזמנה לסוף שבוע ארוך בפראג לכבוד יום-הולדת 50 של קית'! .. (תמונה של קית' בסוף).
...ואם בדרך-כלל אנחנו שולחים תמונות של נופים - הפעם החלטנו להעלות דוקא וידאו של הנסיעה.
הנסיעות שבין העצירות - מטורינו שבאיטליה, דרך אוסטריה, גרמניה ועד לחניון על אי בלב נהר פראג שבצ'כיה - משם ב 'דוגית' לצד השני של הגדה, לדירת ה AirB&B בעיר-העתיקה.
הסרטון, הקצת יותר מידי ארוך, מעביר טיפה מהטעם היחודי בטיול שכזה (: הרי אפשר להגיע לכל מקום בטיסה, לשכור חדר או דירה וגם רכב לנהיגה באיזור, אבל המעברים עם המוטורהום, הארון שלך, המיטה, המטבח (כשרות נו...) והמקרר - בלי שצריך 'לחזור' - הם פשוט אחרים:
ובעצירות?
שוטטות רגלית,
טיולי אופניים לשמיל
עבודה וכתיבה לי
הגענו לפראג בערב יום-השואה שלנו, ועם הטרוליז, אחרי הירידה מה 'דוגית' שראיתם בסרטון, בהליכה לכיוון הדירה - לא ברובע היהודי - נתקלתי בפרח מונח על המדרכה ואבני זיכרון לצידו. (גילינו מעט מאד אבנים כאלה בפראג, בה השמות מוזכרים על לוחות בכניסה לבתים.) וכמו ששלחנו לכם בקבוצת ה ד"ש - גדעון קליין, המוסיקאי לו מצאתי באותו הערב ערך בוויקפדיה, ולמחרת בטרזין ראינו דפי תווים בכתב ידו מוצגים במזיאון - ואילונה קליינובה (אימו? זוגתו? אחותו?) זכו בביקור ובפרח. רק כמה ימים לאחר מכם גילינו גם בכניסה לבניין עם דירת האירוח בה התאכסנו - שתי אבנים נוספות: יוסף לנגספלד, מרקטה לנגספלדובה. את השמות האלה לא מצאתי ברשת.
מה נאמר על פראג?
עיר מרתקת. אני בטוחה שרובכם כבר ביקרתם בה... אנחנו הרי 'משלימים פערים' (:
מצד אחד היא לגמרי קנה-מידה אנושי ומצד-שני - יש בה הכל מהכל... עם הרבה תשוקה. זכינו לטעום מהפגנה קשוחה נגד הפלות במדינה הנחשבת הכי-אתאיסטית באירופה וגם את מרתון פראג עם מטס חגיגי של 5 מטוסי-קרב צ'כיים מעליו... הצריחים המחודדים, הפסלים, עלי-הזהב, הארט-נובו, Mucha, קונצרטים מכל עבר, הרובע-יהודי המתוייר כל-הזמן עם קבוצות מגוונות באופן מפליא, המהר"ל מפראג, בתי-הכנסת, הכנסיות, השעונים, הקריסטלים, עבודות העץ, הקריוטוש עם הגלידה כמאכל לאומי, נהר הוולטבה החוצה את העיר ומשמש גם כ 'חוף-ים' במזג-אויר נעים, מצודת פראג, קתדרלת ויטוס הקדוש, גבעת פטז'ין, מגדל רוזלדנה, ה Defenestration השלכה מהחלון המפורסם, וגם מלחמת 30 השנים בין הקתולים לפרוטסטנטים שהחלה כאן, גשר קארל עם פסל ישו ועליו הכיתוב בעברית 'קדוש קדוש קדוש' כעונש לקהילה היהודית ב 1696 והגולם המשמש כאן את כולם, יחד עם הקנביס החוקי, כרכרות הסוסים, מכוניות האספנות וחנויות המותגים - כולם מחזקים את תחושת הכל מהכל. זוהי, דרך-אגב, גם העיר היחידה שראינו עד-כה עם דגלי אוקראינה על כל מבנה רשמי אפשרי - מוזיאונים, גלריות, עירייה ובאתרי המלונות שלה כתוב באופן בולט כי פליטים מאוקראינה מוזמנים לשהייה ללא תשלום. (*השיח על המלחמה קיים בכל מקום. גם דגלים שנתלים על כנסיות ומרפסות של בתים בכפרים הכי-קטנים, ואנחנו יודעים שבכל מדינה אירופאית קיבלו פליטים -אבל הבולטות של הנושא היתה, לעינינו, החזקה ביותר בפראג. כולל הדיונים של המקומיים - 'מה היה קורה אם אנחנו היינו מתנגדים לנאצים או לקומניסטים, והאם ההרס 'שווה' את ההתנגדות)...
ובתום סוף-שבוע ארוך, עם תפילות באלטנוי שול, קבלת-שבת מרגשת של שירה בצוותא וסיורים -
מצאתי את עצמי עם גב תפוס.
שזה איתות של הגוף לעצור.
להקדים טיסה חזרה להחלמה מלאה לקראת החתונה.
נשארנו בפראג 10 ימים. הכרנו כירופרקט שהוא איש מיוחד ונדיר (אם מישהו אי-פעם יזדקק בפראג:)
המשכנו למרחצאות של קרליבארי-וארי,
חצינו את גרמניה,
הגענו למקום ממנו אספנו את מושו ב 9/3, החזרנו אותו לאחסון זמני ועלינו על טיסה הביתה.
(13/5 במקום 18/5).
אז עד שנחזור לדרכים - 6/6 -
נתראה פנים מול פנים!
שלכם כאן בעיר הקודש,